המעבדה לחדשנות וקיימות-
הופכים חלום לתכנית עבודה.
הארגון מקדם תהליכי שינוי רחבים תוך רתימת מגוון מחזיקי עניין במודל "מעבדת הקיימות והחדשנות" - המתמקד בתשע השנים האחרונות בצמצום בזבוז מזון בישראל ויציבות שרשרת המזון.
אנחנו לא לבד
בזבוז מזון הפך לאתגר גלובלי, והוא לאחרונה זוכה לתשומת לב רבה ברחבי העולם. בכל העולם אנשים זורקים יותר אוכל, ולפי נתונים שפרסם ה-World Resources Institute, התופעה הפכה לגורם משפיעה מאוד על פליטת גזי חממה ומכך על שינויי האקלים.
בשל היקף הבעיה, בשנת 2015 הוחלט כי אחד היעדים העולמיים לפיתוח בר-קיימא של האו”ם, יעד 12.3, הוא הפחתת 50% מאובדן מזון לנפש עד שנת 2030.
משפחה ישראלית בת ארבע נפשות, משליכה לפח 1,152 ק"ג מזון בשנה. שווה ערך למשקלו של היפופוטם.
אנחנו לא לבד, אבל אנחנו מובילים... - אתגר בזבוז המזון בישראל
על-פי נתוני לקט ישראל והביטוח הלאומי, בזמן שמשפחה ישראלית ממוצעת משליכה לפח מזון בשווי 8,088 שקלים בשנה, כ-300 אלף משפחות בישראל סובלות מאי בטחון תזונתי. כלומר, אנו משליכים לפח ארוחות שחסרות בבתים אחרים - זהו פער קשה וכואב בחברה הישראלי, והוא דורש פתרון.
מבין מדינות ה-OECD, ישראל נמצאת במקום השני בכמויות המזון הנשלך מדי שנה לפח. על-פי דו"ח של לקט ישראל, אנחנו זורקים לאשפה כ-2.4 מיליוני טונות של מזון מדי שנה, כאשר מחצית הכמות הנה ברת הצלה - כלומר, ראויה למאכל אדם בעת השלכתה.
כשאנחנו זורקים מזון אנחנו משלמים על זה ביוקר כלכלית וסביבתית. מזון שמושלך הוא למעשה בזבוז של משאבים כמו מים, אנרגיה, קרקע ועוד. ובנוסף לכך, יש לזריקתו השלכות סביבתיות כמו זיהום אוויר, זיהום מי תהום, פסולת של אריזות וכו'.
אבל איך כל זה קשור לקיימות?
אוכל הוא צורך אנושי בסיסי, קיומי ולעיתים גם רגשי, הוא אחראי לתפקוד היום יומי של גופינו, והוא נוכח באירועים חשובים בחיינו עם חיבור לעבר מוכר ועתיד מרגש - אוכל הוא חלק מהתרבות האנושית ברחבי העולם. כפי שלאוכל יש מקום מרכזי בחייו של כל אדם, כך גם לייצור שלו ולשימוש בו - לאלו יש השלכות חברתיות, סביבתיות ובריאותיות, והשפעות שונות אלו חלות על מיליוני אנשים.
אם מזון כל כך משמעותי עבורנו, איך יתכן שעד כה העיסוק בתחום מצד הרגולטר ותנועות קיימות היו כה מועטות ומבודדות? איך יתכן שאין בישראל גוף מרכזי, עם מדיניות ברורה וקבועה, המסדירים את כל נושא המזון על שלל היבטיו?
הגיע הזמן שנתייחס למה שמונח אצלנו בצלחת בתשומת לב, בהערכה, בכבוד, ונשנה הרגלים ישנים ונאמץ חדשים שיהפכו את חיינו לבריאים וטובים יותר.
זריקת מזון גורמת באופן ישיר לבזבוז אנרגיה, מים, משאבי קרקע, דלק וכסף לצד זה שהיא מגבירה צריכת מזון לא בריא, שימוש בשינוע, זיהום אוויר וחוסר בטחון תזונתי
יישום מודל המעבדה בתחום המזון הושק רשמית במרץ 2016, בשותפות של למעלה מ-40 ארגונים מכל המגזרים:
המגזר הציבורי
משרדי הגנת הסביבה, החינוך, החקלאות, הכלכלה והבריאות, עיריית תל אביב, ענף המזון בצה"ל ועוד.
המגזר העסקי
יוניליבר, תנובה, דיזנגוף סנטר, מלונות דן ופתאל ועוד.
ארגוני החברה האזרחית
לקט ישראל, לתת, הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, אדם טבע ודין ועוד.
מוסדות אקדמיים
המרכז הבינתחומי, המרכז האקדמי בצלאל ובית הספר פורטר ללימודי הסביבה של אוניברסיטת תל אביב ועוד.
איך נוביל במאבק לצמצום בזבוז מזון?
TNS ישראל רואה חשיבות עליונה בשיתוף פעולה רב מגזרי לטובת המצאת פתרונות משני מציאות. לשם כך הוקמה המעבדה לחדשנות וקיימות, המהווה מודל פעולה ראשון מסוגו בישראל, השואף לעבודה משותפת בין בעלי העניין הרלווטיים לנושאים השונים.
שיטת העבודה של המעבדה מכוונת ליצירת פתרונות ישומיים, חדשניים, שניתן לשכפל ולהרחיב אותם, ושיגרמו לשינוי מהותי וארוך טווח בסקטור בו הם מטפלים. יחד עם השותפים נבחנים פתרונות מסוגים שונים, ביניהם אמצעי מדיניות, פיתוח מוצרים ושירותים חדשים, תהליכי חינוך והסברה ואמצעים נוספים.
לאחר בחינת נושאים שונים בתחום הקיימות הדורשים טיפול, החלטנו ליישם את מודל המעבדה על הנושא של בזבוז מזון בישראל. כעת, נושא הקיימות בתעשיית המזון בכלל, וצמצום בזבוז מזון בפרט, נמצאים במוקד העשייה שלנו לשנים הקרובות.
ומה קורה עכשיו?
לראשונה - מסמך צמצום
בזבוז מזון הראשון בישראל
מסמך זה נכתב במטרה לשמש כבסיס ידע לפעולה וקבלת החלטות בנושא צמצום בזבוז המזון בישראל. המסמך מסכם מקורות רשמיים ובלתי רשמיים וכולל ידע, תובנות ומגוון רחב של דוגמאות מהארץ ומחו"ל, אשר נצברו במהלך שש שנות עשייה של ארגון The Natural Step ישראל, בתחום צמצום בזבוז המזון בישראל. בראש ובראשונה מטרתו של המסמך להוות קריאת השכמה ומקור ידע יישומי למקבלי החלטות בישראל, ברמה הלאומית והמקומית - הן במגזר הציבורי והן במגזר העסקי.
אם הם מבזבזים אנחנו לא קונים
בימים אלה מדינת ישראל מתמודדת עם אחד המשברים הגדולים בתולדותיה שפגע ברוב תחומי החיים: הכלכלי, החברתי, הסביבתי ועוד.
אחד הפתרונות האפשריים הוא תמחור דינמי למוצרי מזון שתאריך התפוגה שלהם קרב.
תמחור דינמי אינו חדש. באירופה רשתות שיווק וסופֶּרמרקטים כבר משתמשים בשיטה זו, לפיה מוצרים המתקרבים לתאריך התפוגה נמכרים במחירים המוזלים עד 50% כדי למכור מהם כמה שיותר, למנוע את השלכתם לפח ובכך לצמצם את בזבוז המזון.
רשתות השיווק והסופרים ירוויחו רכישות נוספות, אנחנו נהנה ממחירים מוזלים וישראל תיהנה מסביבה נקייה יותר.
השותפים שלנו
שותפים אסטרטגיים
שותפים פעילים
